טישה הגיעה בשלום לארבות מואב. היא נכנסה לארמון ענק שעשוי מחול. שם היא פגשה את קובוראס, הוא בא בצורת בן אנוש על מנת שיהיה לה קל לדבר איתו. הם נכנסו לחדרו והוא אמר:"המלכה טישה, אני שמח מאוד שבאת ליום הולדתי ה502. אני מתנצל על האי נעימויות שניגרמו לך בדרך. וכן על אובדן חייליך. אני מקווה שהבאת לי מתנה". טישה עמדה נבוכה וקובוראס חייך ואמר:"סתם בדיחה. האמת שהסיבה האמיתית שהזמנתי אותך היא שאני מעוניין להיכנס לועידת האיחוד. את בטח שואלת את עצמך למה הבאתי אותך עד לפה כדי לומר לך את זה. הסיבה היא שאני מאמין בדיבור ישיר בעיניינים כאלו. בתמורה לכניסתינו לועידת האיחוד אני רוצה אחוזה בתאשיר עם אוטונומיה של יואן טי. אני אתן לך לחשוב על זה כמה ימים. תודיעי לי כשתגיעי להחלטה." טישה הביטה בו ושאלה בקול קטן:"אני אוכל לחזור בכול מקרה?" קובוראס חזר לצורתו המקורית. הביט בה והדלתות של חדרו נסגרו. חצוי הוביל אותה למגוריה...
מתנקשי אוכטור חיכו...
הזאב הכחול עלה על גשר קאזארדון. הוא ראה חיילים גמדים מותלים מתים על הגשר. הוא שלף את חרבו ואמר:"בשם אל דרקוני המתכות!!" הילה כחולה הקיפה אותו. נזירי וואלי הופיעו מולו. 10 נזירים. אחד מהם אמר:"הזאב הכחול! אתה תתלווה אלינו!" הזאב הכחול אמר:"מה מביא את נזירי וואלי לפה?" לפתע הופיע טווה של מאיין, חלוקו הזהוב מתנופף ברוח. הוא אמר:"מאיין לוקחת חסות על הדרך. אני מבקש שתלכו מפה." נזירי וואלי נעלמו, תוך כשי שהם אומרים:"כישורי הנזיר שלך לא יעמדו בפנינו. אנחנו עוד ניפגש". הזאב הכחול הביט בטווה בשאלה והטווה השיב:"טובה קטנה שהיינו חייבים לאשף הזקן. כול טוב" והוא נעלם בדרך מימדים. הדרך של הזאב הכחול הוארה בבוהק זהוב. בוהק מגן של מאיין...
לורד טימטם הביט במראה שבחדרו ואמר לאשרגש:"נזירי וואלי לא יכולים לפעול עכשיו כי מאיין מגנה על הדרך." אשרגש חייך ואמר:"לא נורא. אני לא הולך לשום מקום"...
האשף הזקן הגיע לטיביאנס...
הארכ מאג הגדול של הלבנים הגיעה לאחוזתו הישנה של אשרגש בתאשיר. הוא בא עם 200 לבנים רכובים על דרקונים.
מתנקשי אוכטור חיכו...
הזאב הכחול עלה על גשר קאזארדון. הוא ראה חיילים גמדים מותלים מתים על הגשר. הוא שלף את חרבו ואמר:"בשם אל דרקוני המתכות!!" הילה כחולה הקיפה אותו. נזירי וואלי הופיעו מולו. 10 נזירים. אחד מהם אמר:"הזאב הכחול! אתה תתלווה אלינו!" הזאב הכחול אמר:"מה מביא את נזירי וואלי לפה?" לפתע הופיע טווה של מאיין, חלוקו הזהוב מתנופף ברוח. הוא אמר:"מאיין לוקחת חסות על הדרך. אני מבקש שתלכו מפה." נזירי וואלי נעלמו, תוך כשי שהם אומרים:"כישורי הנזיר שלך לא יעמדו בפנינו. אנחנו עוד ניפגש". הזאב הכחול הביט בטווה בשאלה והטווה השיב:"טובה קטנה שהיינו חייבים לאשף הזקן. כול טוב" והוא נעלם בדרך מימדים. הדרך של הזאב הכחול הוארה בבוהק זהוב. בוהק מגן של מאיין...
לורד טימטם הביט במראה שבחדרו ואמר לאשרגש:"נזירי וואלי לא יכולים לפעול עכשיו כי מאיין מגנה על הדרך." אשרגש חייך ואמר:"לא נורא. אני לא הולך לשום מקום"...
האשף הזקן הגיע לטיביאנס...
הארכ מאג הגדול של הלבנים הגיעה לאחוזתו הישנה של אשרגש בתאשיר. הוא בא עם 200 לבנים רכובים על דרקונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה