הכוח כא

"למה אתה מתכוון?" השיב בשקט הזאב הכחול. האיש השיב:"סלח לי. לא הצגתי את עצמי. אני מורכאס. אני שליח של הכוח כא. הכוח כא מוכן לקחת אותך ואת חביריך לעיר היודעים, חכמי הספר, בתמורה לחרב הלבה." הזאב הכחול השיב:"אתה בוודאי מכיר את הנבואות, רק המשחרר יוכל לגעת בחרב." מורכאס ענה:"לכן אני לא אגע בה. רק תשליך אותה על הארץ ובזה תמה משימתך." הזאב הכחול הביט בעיניו של מורכאס ואמר:"איש לא מאיים עלי. אם אני אתן לך את החרב או לא לא קשור להגעה שלי ליעדי." מורכאס חייך ואמר:"אתה לא חושב שתנצח בתוך שטח כוחו של הכוח כא נכון? אפילו אתה לא תוכל." והזאב הכחול השיב:"בשם אל דרקוני המתכות!!!" עילה כחולה הקיפה אותו והוא שלף אחרבו(לא הלבה) ואת ציפורני כפפתו. 4 היואן-טי מלמלו לחש ולפתע כול אחד מהם רכב על תולעת מדבריות, אוחז חנית מוזהבת, ומוקף עילה מדברית של חול. מורכאס חייך והרים ידיו למעלה. מסביבם הופיעו אלפי חיות כא, שליחים וכוהנים. הזאב הכחול שם את ידיו על ראש הזאב ושאג. אלפי זאבים הופיעו. מוכנים לקרב.

תוגיר הגיע לחדרו של האורקאל המלכותי. הוא נכנס והשתתח בפניו. האורקל הביט בו בבוז ואמר:"תוגיר! אתה מעכזב את אלת הדרו. איבדתה את אשרגש! חסל את חברי המועצה של תאשיר שמדברת על האיחוד של המדינות. חסל אותם! חסל!."
תוגיר יצא, תוך השתתחותו, והדלת נסגרה...

טישה נכנסה לחדרה, והלכה לישון.