אשרגש התיישב על כסאו. הוא נראה עצבני מהמפגש עם המועצה של תאי. "אם הם ייתערבו אני לא אוכל לנצח. לא אוכל להחזיק אותם שותקים עוד זמן רב. עליי לפעול." אמר אשרגש, ולפתע נשמע קול חרוק:"אז תתקוף. אתה לא צריך את השדים בשביל לתקוף הצבא שלך, שלנו ועוד שכירי חרב גובלונואידים יספיקו על מנת להחריב את תאשיר.". לחדר נכנסו ארבעת מלכי המוות. אשרגש התכוון להשיב אך רושלוניש הקדים אותו ואמר:"עוד אין לנו מספיק כוח כדי לקרוא תיגר על המלך. בייחוד שכוהני פאיילור ואבירי הקודש חזקים בארץ הזאת. אנחנו זקוקים לכוח של בולוולף, או לכוח של המולנס." אשרגש אמר:"אולי אם צבא המתנקשים שלך יפעל על מנת לחסל את בית המלוכה של תאשיר נוכל לתקוף מהזעזוע." ורושלוניש השיב:"אתה יותר טיפשי ממך. הכוח כא מנסה לאכול חלקים מתאשיר עוד מאז שעיר היודעים היתה בשליטת תאשיר. אם ניצור הרס בבית המלוכה לפני שידינו חזקה בארץ כוהני כא ייכבשו את השטח. ונגדו לא נוכל להתמודד כרגע! שלח את הדרו למצוא את אבן האודם הסגולה ואז כשבולוולף יישתחרר כוחינו ייגדל." הקול החרוק של מלכי המוות התערב בשיחה:"למה שלא ניצור את ההצעה שלך. מלחמה עם עמק האלפים תחליש את צבא המלך" ואשרגש השיב, תוך כדי שליחת מבט רצחני לרושלוניש:"מועצת תאי תפעל אם נעשה את זה. זה מחוץ לתחום. ובנוגע אליך רושלוניש, יש לנו עניין לא גמור איתך על זה שאתה מספק יותר מידי רמזים לזאב הכחול." רושלוניש חייך ואמר:"אני רק מעסיק אותו כדי שכשאחסל מישהו ברמתו הוא יידע למה וממי הוא מת. אשלח את אנשי למדבר היואן טי כדי להביא את המולנס ואת המיועד." וכך יצאו רושלוניש וארבעת מלכי המוות מאחוזתו של אשרגש ואשרגש התיישב על כיסאו, חושב....
קובוראס הביט במראת רימונו שבחדרו. הוא ראה את הזאב הכחול ואת אנשי רושלוניש באים אליו, וחיכה...
הזאב הכחול צעד על חול אדמת היואן-טי. הוא בחר ללכת במיועד מלהבין מי זה רושלוניש...
קובוראס הביט במראת רימונו שבחדרו. הוא ראה את הזאב הכחול ואת אנשי רושלוניש באים אליו, וחיכה...
הזאב הכחול צעד על חול אדמת היואן-טי. הוא בחר ללכת במיועד מלהבין מי זה רושלוניש...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה